החלטה בתיק ת"א 23859-10-09

1. התובעת, אשר נתנה שירותי אבטחה ונקיון לקניון "הקריון" בקרית ביאליק הגישה תביעה כספית בסך של 7 מיליון ש"ח כנגד הנתבעת בעצמה, וכיורשת עזבון המנוח יוסף פרי ז"ל, בגין עוולות של גזל, הפרת חובה חקוקה, עשיית עושר ולא במשפט ובגין כפייה. בתמצית, נטען כי יוסף פרי המנוח  ששמש כמנכ"ל קניון הקריון גבה "דמי חסות" מהתובעת כתנאי לאי הפסקת החוזה העסקי עמה, כספים בסדר גודל של 10,000$ שהועברו לו מדי חודש במזומן במעטפה סגורה. נטען כי הנתבעת, שהיתה אשתו של מר פרי ז"ל שתפה עימו פעולה ונהנתה מ"דמי החסות".

2. עובדות הרקע הנטענות

2.1 נטען כי החברה התובעת הוקמה בשנת 1993 על ידי בני הזוג יונה וערן פוגל  ומשנת 1994 עד שנת 2005 שלמה לידי מר פרי ז"ל דמי חסות בסכום חודשי של 10,000$. משנת 2005 הודיעה שאיננה עומדת בתשלומים והתשלום הופחת לסכום של 20,000 ש"ח בחודש, והופסק לחלוטין באוקטובר 2008 בהתערבות הנתבעת.

2.2 נטען כי לגב' יונה פוגל  נודע על תשלום "דמי החסות" רק לאחר מרץ 2009. נוכח חובות גבוהים לשלטונות מ.ע.מ ועיקול שהוטל, פנו בני הזוג פוגל למר פרי ז"ל להשבת כספיהם, ופנייתם נענתה בהשבת 850,000 ש"ח  שהשבתם נערכה כהסכם הלוואה לתקופה של 10 שנים, אשר נחתם ביום 2.4.09 ולווה במכתב מפורט של מר פרי המופנה לערן פוגל.

2.3 נטען כי מאחר ומר פרי ז"ל סרב להחזיר את מלוא הכספים, הוגשה התביעה  הנוכחית ביום 27.10.09. יצויין כי ביום 20 בספטמבר 2009 מר פרי ז"ל שם קץ לחייו.

2.4 ביום 6.10.09 מסרה חברת "הקריון" הודעה על הפסקת התקשרות לחברה התובעת.

2.5 הנתבעת הגישה תביעה כנגד בני הזוג פוגל ביום 14.10.09 בבית משפט השלום ,להחזר ההלוואה בסך 850,000 ש"ח.

2.6 בכתב ההגנה נטען כי  ביום 7.9.09 קבל מר פרי ז"ל מכתב "סחיטה"  מעו"ד שייצג את גב' יונה פוגל אליו צורף כתב תביעה, לפיו התובעת וגב' יונה פוגל תובעים את ערן פוגל ואת מר פרי ז"ל ואת חברת מליסרון בע"מ לפיו נדרש מר פרי לשלם  לגב' יונה פוגל בתוך 48 שעות סכום של 7 מיליון ש"ח, כאשר לטענת הנתבעת נעשה שימוש לצורך הטענה בהסכם ההלוואה שנחתם בין הצדדים שמטרתו היתה עזרה לחבר שנקלע לחובות מס.

2.7 ביום 21.3.11 ניתן צו לפירוקה של החברה התובעת ומונה מנהל מיוחד לחברה.

3. בפני עומדות מספר בקשות פתוחות להכרעה, אשר תידונה אחת לאחת.

4. בקשה מס' 16 לעיון מאוחר בשני מסמכים שגלתה התובעת -  התובעת מבקשת שינתן עיון מאוחר בתמליל שיחה שבין גב' יונה פוגל לבין הנתבעת (ס' 1.9 לגילוי) וכן בתמלילי שיחות שבין חוקר פרטי מטעם התובעת לבין גורמים שונים שאינם הנתבעת (ס' 1.10 לגילוי). לטענת המבקשת יש לגלות את התמלילים רק  לאחר שמיעת עדות הנתבעת, או לאחר הגשת תצהירי עדות מטעמה וטרם שמיעת ההוכחות  זאת מהטעם שיש להגיע לחקר האמת, ועקרון זה עדיף על עקרון הקלפים הפתוחים בנסיבות המקרה. הנתבעת בתגובתה טוענת כי ההחלטה המורה על גילוי המסמכים ניתנה כבר ביום  6.9.10 על ידי כב' השופט זרנקין ולא ניתן לפתוח נושא זה מחדש וכי הבקשה איננה מסתמכת על  נימוק המוכר בדין, שכן לא צויין שהמסמך נערך לצורך המשפט וכי ניתן לסייגו מגילוי מוקדם.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני מוצאת לנכון לאפשר הגשת תמלילי ההקלטות לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעת. זאת  על מנת שתצהירי הנתבעת ישקפו את גרסתה כפי שהיא, מבלי שתוכל התביעה להעלות טענה להתאמתם או תמרונם לפי האמור בקלטות. לענין זה ראו דברי כב' השופט עמית במאמרו "קבילות, סודיות, חסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי -נסיון להשלטת סדר  עמ 275 -

" המטרה של גילוי מסמכים היא להביא לחקר האמת, ואם סבור בית המשפט כי גילוי מאוחר של הראיה ישרת מטרה זו ,רשאי בית המשפט להורות, במסגרת שיקול דעתו, לדחות את מועד גילוי הראיה.....:כאשר הראיה נועדה להפריך מהימנות היריב, וכאשר הפרטים ממילא אמורים להיות בידיעתו של היריב, הנטיה היא לאפשר לדחות את גילוי הראיה".

הטענה כי הצדדים כבולים לענין זה בהחלטת קודמת של כב' השופט זרנקין - דינה להדחות. ראשית, ההחלטה של כב' השופט זרנקין מיום 6.9.10 התייחסה לגילוי מסמכים באופן כללי ולא לעיון בהם. שנית, לא היתה התייחסות ספציפית לבקשה לגילוי מאוחר על מנת שנאמר כי הבקשה נדחתה עניינית. ושלישית, בית משפט זה איננו כבול בהחלטות ביניים שנתן מותב קודם.

לפיכך, התמלילים יועברו לידי הנתבעת, מיד לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעמה.

5. בקשה מס' 17 סילוק על הסף מטעמים שונים

5.1 לענין ההתיישנות - מבוקש לדחות את חלק התביעה המתייחס לעילות ולסכומים שקדמו ל-27.10.02, בשל התיישנות. בתגובה נטען כי לחברה התובעת, ולגב' יונה פוגל נודע על לקיחת כספי החברה רק במרץ 2009, ולכן  רק ממועד זה יש להתחיל את מירוץ ההתיישנות.  ההכרעה בנושא זה מחייבת התייחסות עובדתית מפורשת לשאלות - עד כמה היתה גב' פוגל פעילה בחברה, אם בכלל, מה היו תפקידה בחברה,עד כמה אי ידיעתה יש בה כדי להשפיע על ידיעת החברה,  עד כמה ניתן לזהות את ידיעת החברה במקרה זה עם ידיעת מר ערן פוגל בהקשר לתפקיד שמלא בחברה? שאלות אלו ואחרות הנחוצות להכרעה יתבהרו במהלך שמיעת הראיות, ולכן אני דוחה את ההכרעה בנושא ההתיישנות המבוקשת.

5.2 לענין דחייה על הסף בשל "מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה" - גם שאלה זו אין מקומה בשלב הראשוני של התביעה, שכן יש לברר עובדתית עד כמה ניתן לייחס את פעילותו וידיעתו של מר פוגל לחברה התובעת.  גם נושא זה יזכה להתייחסות בפסק הדין שינתן בתיק זה. ברור שהטענה היא כבדת משקל, ככל שימצא, אם ימצא, כי החברה שלמה כספי שוחד באמצעות מנהלה,   כדי לזכות בחוזה העסקה.

5.3 העדר יריבות -  נטען כי עולה מכתב התביעה שמי שנדרש לשלם את הכספים הוא מר פוגל עצמו ולא החברה, ומר פוגל הוא זה שמשך את הכספים בפועל מהתובעת. נטען לכן להעדר עילה של התובעת כנגד הנתבעת.  התובעת מציינת כי  טענתה היא שהתובעת עצמה נסחטה, ולא מר פוגל באופן אישי. גם נושא זה צריך להיות מוכרע על בסיס ראיות שתוכחנה, ולכן ההכרעה בטענה זו נדחית לשלב פסק הדין.